בואו נודה על האמת. החרדי המצוי לא בדיוק יודע איך לאכול את 'יום הזיכרון לשואה ולגבורה'. הרי מצד אחד השואה בשבילו היא סמל למסירות הנפש היהודית, שישה מיליון יהודים נרצחו רק בשל יהדותם. אך מנגד, המועד והאופן שנקבע לזיכרון השואה הגיע ממקור ציוני – חילוני שלא קשור אפילו לרבנות הראשית לישראל שלמעשה קבעה את צום עשרה בטבת כ'יום הקדיש הכללי' לזכר הנפטרים שיום מותם לא נודע, ובפרט קורבנות השואה.

קונפליקט נוסף העומד בין היהודי החרדי ל'זיכרון השואה' הוא מוסד הנצחת השואה הרשמי של מדינת ישראל – 'יד ושם' שמופקד על תיעוד תולדותיו של העם היהודי לפני השואה ובמהלכה, הנצחת סיפור חייהם וזכרם של מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים.

למרות שמי שעומד בראש מועצת 'יד ושם' הוא לא אחר מאשר הרב הראשי לשעבר – רבה של העיר ת"א הגאון רבי ישראל מאיר לאו – הביקורת החרדית לא פסחה מהמסדרונות הארוכים של "מוסד ההנצחה הרשמי לשואה ולגבורה של העם היהודי".

הרב ישראל מאיר לאו

Miriam Alster/FLASH90

חרדים רבים שביקרו ב'יד ושם' טוענים כי המוסד מציג מסרים המנותקים מהמציאות היהודית הטהורה של תקופת השואה וכי החילוניות זועקת מכל פינה ומכל תמונה.

בנוסף, עם השנים נשמעה ביקורת חריפה על 'יד ושם' ונטען כי המוסד לא שומר על כבודם של הנספים, ובין היתר הוא מציג צילומי ענק של הנספים היהודים הי"ד באופנים שלא מכבדים את גופם ואת נפשם, לפעמים בחוסר צניעות – שלטענת המבקרים – רחוקה מלהנציח את הקדושים שמסרו את נפשם על קדושת השם.

ארגונים חרדים רבים קמו במשך השנים בכדי להוות אלטרנטיבה ל'יד ושם', אך אינו דומה מוסד ממשלתי רשמי שמתוקצב במיליוני שקלים למוסד של איש פרטי ובודד.

אחד הגופים שהתפרסמו בעשייה למען זיכרון השואה הוא 'גנזך קידוש השם' מייסודו של חוקר השואה הסופר משה פראגר, ששם דגש על הוראת השואה מנקודת מבט יהודית וחרדית.

גוף נוסף שפועל רבות למען הנצחת השואה ובפרט במגזר החרדי הוא 'מן המיצר' שליד עמותת 'תואר' מיסודם של הרבנים איקא ישראלי ז"ל ויבדל"ח מרדכי ארנון, שחזרתם בתשובה הרעידה מדינה שלימה ויצרה בעל כורחה את תנועת התשובה ההמונית.

•

בחדר עמוס באלפי ספרים נפגשתי עם הרב ארנון בביתו שבשכונת 'שערי חסד' הירושלמית, "תביט מאחורי הארון", הוא מצביע על אחד מארונות הספרים הכבדים שעמדו בסמוך לדלת הכניסה, "יש לי שם מאות ספרים שאספתי עם השנים על השואה האיומה", הוא אומר ומוסיף, "בשנת 2003 הקמתי יחד עם איקא את 'מן המיצר' שמטרתו להעצים את זיכרון השואה ואת זכרונם של הקהילות היהודיות שנכחדו בה".

חרדים ב'יד ושם'

Yonatan Sindel/Flash90

בהמשך השיחה התברר לי שיש לרב ארנון הרבה מה לומר על אופן הנצחת הנספים הקדושים ב'יד ושם'. "אתה יודע מי היה היושב ראש הראשון של 'יד ושם'? עו"ד גדעון האוזנר שהיה התובע מטעם מדינת ישראל במשפטו של אייכמן".

"יום אחד הגעתי ל'יד ושם'", מספר הרב ארנון, "ואני רואה בכניסה מעל הדלת תמונה גדולה בצבעי שחור לבן של נשים יהודיות זקנות עירומות, עומדות עם הידיים למעלה, הזדעזעתי, כתבתי מכתב לעו"ד האוזנר, למה שמים את הסבתא שלי פה עירומה?, זה כל כך הרגיז אותי. הוא קיבל את מכתבי ושלח לי התנצלות – "לא הייתה כל כוונה לפגוע". אבל לצערינו, אלו המשקפיים שהחילונים מסתכלים דרכם. את המכתב עצמו נתתי לפני כמה שנים לר' חיים מילר שהיה סגן ר"ע ירושלים".

גדעון האוזנר. התנצל

כהן פריץ / לע"מ

האם יש קשר בין חזרתך בתשובה לבין ההתעסקות שלך בהנצחת השואה?

"בהחלט, תחילת סיפור החזרה בתשובה שלי החל בעקבות הספר 'האדם מחפש משמעות' של ויקטור פראנקל, יהודי ניצול שואה, רופא נוירולוג ופסיכואנליסט וינאי".

"את הספר קיבלתי במתנה מהרב אורי זוהר לרגל הולדת ביתי הבכורה, היה זה עוד בזמן היותי חילוני בתל אביב". מספר הרב ארנון, "בספר תיעד פראנקל את חוויותיו כאסיר במחנה ריכוז נאצי, ותיאר את גישתו הפסיכותרפית למציאת משמעות החיים".

"הספר הזה תפס אותי מאוד חזק, ושהתחלתי את תהליך החזרה בתשובה נזכרתי בו, כי היו לי רגעים שהרגשתי שאני לא יכול לצאת מהבְּיצַה שהייתי בה, ושאלתי את עצמי 'איך אני יוצא מזה', הרגשתי כאילו שלשלאות מחזיקות אותי בתוך הבוץ, ואז נזכרתי בדבריו של ד"ר פראנקל הכותב בספרו: "במחנה הריכוז הנאצי נשללה מהאדם כמעט כל האפשרות לבחירה חופשית, כל מעשיו עפ"י פקודות הקלגסים, אבל למרות זאת – נשארת לו "נישה" אחת קטנה ששם יש לו בחירה חופשית: האם להמשיך ולסבול ולחפש פשר לסבל או לרוץ לגדר החשמלית ולהתאבד", זאת אומרת, שנקודת בחירה חופשית נשארת תמיד – אפילו במחנה ריכוז".

פרנקל והספר,

ויקיפדיה

"ואז אמרתי לעצמי, 'אם ויקטור פרנקל בתוך מחנה הריכוז יכול היה לשמור על הצלם הזה של בחירה חופשית ולעשות את מה שהוא חושב לעשות, אז מרדכי ארנון בתל אביב וודאי ובוודאי שיכול לעשות את מה שהוא חושב שצריך לעשות. זה בעצם נתן לי את הכוח לחזור בתשובה".

אז בזכות ויקטור פרנקל והשואה חזרת בתשובה?

"כן, בהחלט יש לזה חלק נכבד מאד מהחזרה בתשובה שלי. בהמשך, הקמנו את מפעל ההנצחה לשואה, זה התחיל לאחר שמישהו בן לניצולי שואה ביקש ממני – אם אנחנו יכולים לעשות משהו למען נספי השואה".

ולסיום, מה לדעתך צריך להיות היחס של החרדים ל'יום השואה' ולזיכרון השואה?

"התשובה מתחלקת ל-3: לגבי השואה, צריך לעשות לעילוי נשמתם של הקדושים שניספו, כל מה שהתורה אומרת שצריך לעשות. לגבי 'יום הזיכרון והשואה והגבורה' – קבעו אותו אנשים שכל מגמתם לעקור את עם ישראל מתורתו. וכמובן שהשטן הסיט אותם לקבוע את יום הזיכרון דווקא בחודש ניסן שאין מתאבלים בו. לגבי הצפירה – כדאי לא להיות בשעה הזאת ברשות הרבים, ואם היה ברשות הרבים – שיעמוד ולא יגרום לחילול השם".

.